וואלהואז הגיע הרגע המדהים שבו נפתלי בנט חשף: כן, אני יודע לבשל עוף באננס
"מי אתה, נפתלי בנט?", שואל ארי שביט בפתח ספרו "שעת אמת". האמת? כבר פגשנו תעלומות מסעירות מאלה. בנט והטי-שרט טוחנים ראיונות בכל פינה, אפילו בפודקסט ההיתולי של יובל קצה, אבל מעבר לסכנת מחיקת הערך של המותג, שממילא מידרדר בסקרים, נדמה שמעולם לא הייתה שם חידה גדולה מלכתחילה. שביט התלווה אל בנט במשך כחצי שנה וצבר כמאה שעות שיחה איתו. קשה להגיד שהצליח לחלץ ממנו משהו שלא ראינו או שמענו או ידענו או הרגשנו שידענו לפני כן, ובוודאי לא משהו שממש השתוקקנו לדעת. נראה ששביט עלה על הסוס הלא נכון. מי שהסתמן לרגע כראש הממשלה הבא כבר מזמן איננו כזה. השם המפורש "גדי איזנקוט" נזכר בספר 12 פעמים. "חוסר היכולת של איזנקוט ובנט להתאחד במחצית הראשונה של 2026 הפליא אותי", כותב שביט, בתסכול של אזרח וגם של עיתונאי שנשאר עם הסחורה הפוליטית הפחות חמה ביד. מאה שעות שיחה הולידו הרבה סיסמאות ונאומי בחירות פומפוזיים יותר או פחות ("אנחנו צריכים להשיק תהליכים של החלמה, יצירה, בנייה מחדש והתעצמות". כל הקלישאות כולן יוצאות במחול אחד, אולי לצלילי הגבעתרון?) או תנ"כיים-לייט ("אני לא משה ולא חצי משה, אבל כמו משה אינני יכול לעמוד מנגד"), התפארות בהישגי עבר מרשימים יותר או פחות ("אני פותח את הייבוא של גבינות קשות ומוריד את מחיר הגבינה הצהובה"), סקופים ברמת "אני בן זוג שמבשל במטבח את מעט המנות שאני יודע לבשל" (עוף עם אננס; עוף עם תמרים; עוף עם בירה) או וידויים בנוסח "אני גם השטותניק שאני, שממציא מעשיות הזויות שלפעמים מצחיקות ולפעמים משמימות את כל בני המשפחה".
- סחורה הפוליטית הפחות חמה
- נאומי בחירות פומפוזיים
(נפתח באתר וואלה)