איך פריזמה עובדת

בראש כל סיפור מופיעים שני פסי אור. הם נראים דומה ואומרים דברים שונים לגמרי, ולכן הם מסומנים בשמות ולעולם אינם ממוזגים למספר אחד.

מד הסיקור עונה על השאלה «מי פרסם»: הוא סופר כמה כתבות הגיעו מכל מחנה לפי דירוג כלי התקשורת. הוא מוצג תמיד, כי לכל כתבה יש מפרסם ידוע. זהו גם המד שמזין את זיהוי נקודות העיוורון.

מד הניסוח עונה על שאלה אחרת: «כיצד נכתב». הוא נמדד לפי המילים של הכתבות עצמן, לא לפי זהות המפרסם. כתבה בהארץ על מזג האוויר אינה «שמאלית», וכתבה שכתבה «ריבונות ישראלית» היא ימנית — בלי קשר לשאלה מי פרסם אותה. שתי כתבות מאותו עיתון יכולות לקבל ציונים הפוכים, ובדיוק בגלל זה שני המדדים עשויים להצביע לכיוונים שונים. פער כזה אינו תקלה: הוא המידע.

הניתוח נעשה בשני שלבים. תחילה מסננת המערכת החוצה כל מה שאינו פוליטי במובהק — ספורט, מזג אוויר, כלכלה, תרבות ובידור אינם נבדקים כלל. אחר כך עובר כל פריט פוליטי לניתוח לשוני, ושם המקור אינו נמסר למנתח: הוא רואה כותרת וטקסט בלבד. זה מונע את המלכוד שבו המערכת פשוט חוזרת על הדירוג שהיא עצמה נתנה לעיתון.

כל כתבה מקבלת ציון בין 2- (מסגור שמאלי מובהק) ל־2+ (מסגור ימני מובהק). ציון 0.75- ומטה נחשב שמאל, 0.75+ ומעלה ימין, והשאר מרכז. כדי שמקור בודד שמפרסם עדכונים רבים לא יטה את התמונה, כל מקור תורם לספירה 2 כתבות לכל היותר. האחוזים מעוגלים כך שיסתכמו בדיוק ב־100.

מתי מד הניסוח אינו מוצג. הוא טוען טענה אחת: «כך ניסחו כלי תקשורת שונים את אותו סיפור». כשהטענה אינה נכונה, אנחנו לא מציירים אותו. סיפור שסוקר על ידי מקור אחד בלבד לעולם לא יקבל מד ניסוח — אין עם מה להשוות — וגם סיפור שבו פחות מ־2 כתבות נשאו סימני מסגור לא יקבל. עדיף להציג כלום מאשר מד שנבנה ממשפט אחד. מד הסיקור ממשיך להופיע גם אז.

הציון של כל כתבה נסמך על מאגר מונחי מסגור: זוגות מילים שהבחירה ביניהן היא עמדה. «כיבוש» מול «ריבונות», «הפיכה משטרית» מול «רפורמה משפטית», «מסתננים» מול «מבקשי מקלט» — כותב המתאר בדיוק את אותה עובדה בוחר צד כשהוא בוחר מילה.

המאגר לא נכתב ביד, והוא לא קופא במקום. המערכת מגלה מונחים חדשים מתוך הסיקור עצמו: כשכמה כלי תקשורת מדווחים על אותו אירוע, מילה שמופיעה אצל חלקם ונעדרת אצל אחרים היא מועמדת — הנושא זהה, רק הניסוח שונה. הגילוי הזה הוא חשבון קבוצות פשוט ואינו נעזר בדירוגי המקורות שלנו. רק אחרי הגילוי מדרג מודל שפה את המונח עצמו, גם הוא בלי לדעת מי השתמש בו. כך המאגר מתעדכן עם השיח ולא נשאר תקוע בעברית של אתמול.

מונח שרק מציין על מה הכתבה מדברת ולא כיצד — «ביטחון», «הפגנה», «כנסת» — אינו נכנס למאגר הניקוד, וגם לא שמות ארגונים: אזכור ארגון אינו תמיכה בו.

המאגר פתוח לעיון, כולל הציון של כל מונח, מתי נצפה לראשונה ומתי דורג לאחרונה: רשימת המונחים — מונח שהוצא מהמאגר מוסר גם ממנה, כי איננו עומדים עוד מאחורי הציון שלו. בכל כתבה בעמוד הסיפור מוצגים המונחים שנמצאו בה — כדי שתוכלו לפתוח את הקישור ולבדוק אותנו.

מה אומר הצבע של מונח. מונח צבוע בצבע המחנה שהציון שלו במאגר מצביע עליו — הצבע הוא של המילה, לא של העיתון שפרסם אותה, ולכן הוא עשוי להיות שונה מהפס הצבעוני בשולי הכרטיס, שמסמן את דירוג המקור. הצבע כאן נקבע לפי סימן הציון בלבד: כל ציון שלילי הוא שמאל וכל ציון חיובי הוא ימין, גם אם הוא נמוך. סף ה־0.75 שלמעלה מדרגכתבה שלמה, ולא מילה בודדת. צבע מופיע רק על מונח שאנחנו זיהינו בכתבה בזמן הניתוח. מונח בקו מקווקו ובלי צבע פירושו שאין ציון שאנחנו מוכנים לתלות בו כאן — ולא בהכרח שאין לו ציון כלל. בין הסיבות: המונח עדיין לא נכנס למאגר; הוא במאגר אך מסומן «בבדיקה», ואז הציון שלו אינו מדרג כתבות; הוא הוצא מהמאגר מאז שהכתבה נותחה, ואז אנחנו כבר לא עומדים מאחורי הציון שהיה לו; הוא מופיע בכתבה רק בתוך מירכאות — ציטוט של מישהו אחר איננו הניסוח של העיתון, ואיננו מדרגים אותו ככזה; או שהמונח צוטט על ידי המודל אך לא נמצא בסריקה שלנו, ואז אין לנו ציון משלנו שעמד מאחוריו.

מה הצבע לא אומר. רשימת המונחים של כתבה ננעלת בזמן הניתוח, ומונח שנכנס למאגר אחר כך אינו נוסף לה בדיעבד. הסייג: אם הכתבה עוברת ניתוח מחדש בתחזוקה של המערכת, היא נסרקת שוב מול המאגר העדכני — ואז גם הציון שלה מחושב מחדש באותו מעבר, כך שמה שמוצג תמיד תואם לניתוח האחרון שלה. הציון עצמו חי בכל מקרה: אנחנו מדרגים מונחים מחדש כשהשימוש בהם משתנה, ולכן הצבע שאתם רואים היום משקף את המאגר כפי שהוא היום. זו הסיבה שהמונחים הצבועים תמיד יופיעו ברשימה שלמעלה עם אותו ציון ואותו צבע.

לכל מקור ציון עמדה על ציר שבין 2- ל־2+, המקבץ אותו לאחד משלושה מחנות: 1- ומטה שמאל, בין 1- ל־1+ מרכז, 1+ ומעלה ימין. את הרשימה המלאה, עם הציון של כל מקור, אפשר לראות בעמוד המקורות.

איך נקבע הציון? הוא אינו נמדד. אף אחד לא ספר כתבות ולא הריץ נוסחה. השיטה בפועל היא מיקום יחסי: הציר מוגדר מראש על ידי המקורות הקיצוניים שבשני קצותיו, וכל מקור נוסף ממוקם ביחס אליהם — לא בבידוד. כך למשל אתר חדשות ציוני־דתי הוצב מתחת לעיתון בעל קו ימני מוצהר, מפני שהראשון הוא מערכת חדשות מדווחת והשני מוביל קו עריכתי. הבסיס הוא הקו העריכתי הגלוי של כל כלי תקשורת וכיצד הוא נתפס בשיח הישראלי.

כל הציונים נוצרו על ידי מודל שפה. כולם, לא רק החדשים. הציונים של שנים־עשר המקורות הראשונים נכתבו כחלק ממסמך התכנון של המערכת, והציונים של זמן ישראל, כיפה ו־JDN נוספו מאוחר יותר באותה דרך: מודל שפה התבקש למקם אותם ביחס לקיימים, על סמך הידע הכללי שלו על כלי התקשורת האלה. אדם אישר אותם לפני שנכנסו לאתר, אבל אישור אינו כתיבה. המודל לא קרא אף כתבה של אף אחד מהמקורות ולא ספר דבר.

איננו נשענים על מחקר חיצוני שנוכל להפנות אליו. אנחנו כותבים את זה במפורש כי מספר שמוצג בלי מקור נראה סמכותי יותר משהוא.

משתי סיבות אנחנו חושבים שזה עדיין הוגן. ראשית, הציון של המקור אינו משפיע כלל על מד הניסוח — הוא נמדד מהמילים של הכתבות עצמן, בלי שהמנתח יודע מי פרסם אותן, כך שגם דירוג שגוי אינו מעוות את הניתוח הלשוני. שנית, הציונים שמורים במסד הנתונים וניתן לתקן אותם בלי פריסה מחדש של האתר. אם לדעתכם דירוג מסוים שגוי — נשמח לשמוע ולבחון אותו מחדש.

הדירוגים מזינים את מד הסיקור ואת זיהוי נקודות העיוורון — ולא את מד הניסוח. אנחנו מודעים לכך שדירוג כלי תקשורת שלם הוא בעצמו קביעה שנויה במחלוקת, ולכן הפרדנו: השאלה «כיצד נוסח הסיפור» נענית מתוך המילים של הכתבות, בלי שהמנתח יודע מי פרסם אותן. השאלה «מי לא מסקר» היא טענה על קהלים — «קוראי הימין לא נחשפו לסיפור הזה» — ואי אפשר לענות עליה מניתוח מילים: ניתוח של כתבות שנכתבו אינו יכול לומר דבר על כתבות שלא נכתבו.

כשסיפור מסוקר כמעט רק בצד אחד של המפה, אנחנו מסמנים אותו כנקודה עיוורת של הצד השני. הכלל: לסיפור צריכות להיות לפחות 2 כתבות ולפחות 2 מקורות שונים; מחנה נחשב «עיוור» לסיפור אם חלקו בסיקור נמוך מ־10%. כששני האגפים מתחת לסף — סיפור שמסוקר בעיקר במרכז — אף אחד מהם לא מסומן. המרכז לעולם אינו מסומן כנקודה עיוורת — הכוונה היא לפער בין שמאל לימין.

החישוב נשען על מד הסיקור — כלומר על דירוג המקורות — ולא על ניסוח הכתבות, מהסיבה שהוסברה למעלה.

אפשר לעיין בכל הסיפורים המסומנים בעמוד «מה פספסת».

לכל סיפור שמסוקר בלפחות שני מקורות שונים, מודל שפה מפיק שני טקסטים: אמ;לק — סיכום עובדתי קצר של מה שקרה, וניתוח סיקור — תיאור של ההבדלים באופן שבו הצדדים מסקרים. שני הטקסטים מסומנים תמיד בתווית «נוצר על ידי AI».

הכתיבה כפופה לכללי ניטרליות מחמירים: עברית עיתונאית תקנית ללא מונחים טעונים של אף צד (לא «מחבלים» ולא «פעילים» כשהדבר שנוי במחלוקת; לא «רפורמה משפטית» ולא «הפיכה משטרית», אלא «השינויים במערכת המשפט»).

כלל שני המקורות: האמ;לק מציין עובדה כנתון רק אם היא מופיעה בלפחות שני מקורות; אחרת היא מיוחסת במפורש («לפי דיווח ב־X»). הניתוח מתאר את הסיקור, לא את המציאות — «הימין מדגיש…», «השמאל מוביל ב…» — ולעולם אינו קובע איזו מסגור נכון. אין בו דעות, תחזיות או תארים רגשיים.

כמעט כל שיפוט ערכי בפריזמה נוצר על ידי מודל שפה — לא נמדד ולא נכתב על ידי עורך אנושי. זו הרשימה המלאה, כדי שלא תצטרכו להסיק אותה בעצמכם.

הוכרע על ידי מודל שפה:

• ציוני העמדה של כל 15 המקורות — כמתואר למעלה. ללא קריאת כתבות וללא ספירה.
• הציון של כל מונח מסגור (gemini-3.1-flash-lite) — האם «כיבוש» הוא מונח מסגור, היכן הוא על הציר, ומהו המונח הנגדי שלו. כל מונח מפורסם עם הציון שלו ברשימת המונחים.
• ניתוח המסגור של כל כתבה (gemini-3.1-flash-lite) — הציון שמזין את מד הניסוח. המודל רואה כותרת וטקסט בלבד, בלי שם המקור.
• ההכרעה בזוגות גבוליים (gemini-3.1-flash-lite) — האם שתי כתבות שציון הדמיון ביניהן בתחום האפור מסקרות את אותו אירוע.
• אישור איחוד של קבוצת סיפורים (gemini-3.1-flash-lite) — אילו מהסיפורים בקבוצה מתארים את אותו אירוע, בקיבוץ החוזר.
• האמ;לק וניתוח הסיקור (gemini-3.1-flash-lite) — מסומנים באתר בתווית «נוצר על ידי AI».
• קטגוריית הסיפור (gemini-3.1-flash-lite, באותה קריאה שכותבת את האמ;לק) — הדגלון (מדיני · כלכלה · חברה · עולם) שמופיע ליד כל סיפור במהדורה, מתוך רשימה סגורה. תשובה לא מזוהה — אין דגלון, והסיפור מופיע תחת «הכול» בלבד.
• הסיווג אם כתבה פוליטית בכלל (gemini-3.1-flash-lite, באותה קריאה של ניתוח המסגור) — ולכן גם אילו כתבות אינן נבדקות כלל.

לא הוכרע על ידי מודל שפה — חשבון בלבד:

• גילוי מונחי המסגור — חשבון קבוצות על מילים שמופיעות אצל חלק מהמדווחים על אותו אירוע ונעדרות אצל אחרים. דטרמיניסטי, ואינו נעזר בדירוגי המקורות.
• ציון הדמיון בין כתבות — נוסחה קבועה: במצב הטמעות 0.6·קרבה משמעותית ועוד משקל לחפיפת מילים ולקרבה בזמן; ציון 0.62 ומעלה מצרף אוטומטית, ומתחת ל־0.5 מפריד בלי לשאול מודל.
• ספירת האחוזים בשני המדדים, כלל 2 הכתבות למקור, ועיגול שמסתכם ב־100.
• זיהוי נקודות העיוורון — ספים מספריים בלבד.

וגם המספרים עצמם. הספים שקובעים מתי שתי כתבות הן אותו סיפור (0.62), מתי כתבה נחשבת ממוסגרת (0.75), ומתי סיפור מסומן כנקודה עיוורת (10%) — כמעט כולם נכתבו על ידי מודל שפה. חלקם במסמך התכנון המקורי של המערכת, חלקם בעת הוספת מד הניסוח. אדם שינה אחדים מהם ידנית מאוחר יותר.

שני יוצאי דופן: שני הספים של מצב הגיבוי המילולי (0.16 ו־0.32) כוילו מול 17 זוגות כותרות אמיתיות מתויגות, וסף הקשרים של הקיבוץ החוזר (0.55) כויל מול התפלגויות דמיון שנמדדו על סיפורים חיים — בשני המקרים המדידות עצמן מתועדות בקוד. כל שאר המספרים הם החלטה, לא ממצא — איש לא בדק אם0.62 עדיף על 0.55. שינוי של כל אחד מהם משנה את מה שאתם רואים.

החמצות מכוונות. מכיוון שאנחנו מעדיפים דיוק על פני כיסוי, לפעמים שני דיווחים על אותו אירוע יוצגו כשני סיפורים נפרדים. זו תוצאה מכוונת: מיזוג שגוי פוגע באמון הרבה יותר מהחמצה.

מצב גיבוי לקסיקלי. כשאין מפתח למודל ההטמעה (embeddings), המערכת עוברת להשוואה מילולית בלבד. עברית עשירה בפרפרזות, ולכן כותרות על אותו אירוע חולקות לעיתים מעט מילים משותפות — במצב זה הכיסוי יורד וייתכנו יותר החמצות.

טקסט חלקי. אנחנו קוראים רק את הכותרת והתקציר מתוך הפיד (RSS), לא את גוף הכתבה. הדירוגים הם הערכות שעשויות לטעות, וגם מודל השפה עלול לשגות. לכל טקסט שנכתב על ידי AI יש תווית, וכל כתבה מקושרת למקור המקורי כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.

ציטוט מול אמירה. כתבה המצטטת דובר שאמר «הכיבוש» אינה מסגרת את הסיפור — היא מדווחת. אנחנו מפרידים בין מה שכתוב במרכאות למה שהכתבה אומרת בקולה שלה, אבל ההפרדה נעשית על סמך סימני פיסוק בכותרת ובתקציר בלבד, וציטוט לא מסומן עלול להיספר בטעות.

המאגר לומד מה שמסוקר. מונחי מסגור מתגלים מתוך סיפורים שכמה כלי תקשורת סיקרו. נושא שרק צד אחד מדווח עליו לא יתרום מונחים חדשים למאגר — כך שדווקא בנושאים השנויים ביותר במחלוקת הכיסוי הלשוני עשוי להיות דליל יותר.

פידי ה־RSS מתפרסמים לצורך הפצה. אנחנו שומרים כותרת, תקציר, קישור ותמונה בלבד, מציגים את שם המקור בבירור, ותמיד מקשרים החוצה לכתבה המקורית. אין בפריזמה עקיפת חומות תשלום ואין פרסום מחדש של טקסט מלא.